צניחה עם מצנחי רחיפה – כל מה שרציתם לדעת וגם העזתם לשאול…
שאלות ותשובות בנושא צניחה עם מצנחי רחיפה – FAQ
מה ההבדל בין מצנח רחיפה לבין מצנח המיועד לצניחה ממטוס?
יש שוני מובהק בין שני המצנחים, למרות שהם משתייכים לאותה משפחה, ובמקורו, מצנח רחיפה הוא סוג של אבולוציה של מצנח הצניחה: ראשית, מצנח רחיפה קל בהרבה בהשוואה למצנח צניחה, משום שהוא אינו צריך לעמוד בעומס הפיזיקאלי של פתיחה באוויר. שנית, מצנח צניחה – תכליתו להביא את הצנחן בביטחה לקרקע, ואילו מצנח רחיפה – מיועד לאפשר למשתמש בו להתרומם מעלה על גבי תרמיקות, לרחף באוויר, ולנצל את הפרשי מהירויות זרימת האוויר, שבין האוויר העולה לבין קצב הנפילה הטבעי של גוף באוויר.
האם יש גיל מינימום ללמידת ניהוג עצמי של מצנח רחיפה?
שאלה מעניינת. בעבר, כשניתן היה ללמוד בארץ ניהוג של מצנחי רחיפה – היה גיל המינימום למתן רישיונות 16 שנה. כיום, מסיבות שונות (ומשונות) לא ניתן לקבל רישוי ממשלתי לניהוג מצנחי רחיפה, כך שגיל המינימום ללמידה הוא פונקציה של יכולות המינימום הפיזיות הנדרשות לתפעול עצמאי, קבלת החלטות במצבי לחץ ושליטה טובה של מצנח רחיפה באוויר.
לגופו של עניין, אפשר בהחלט לראות בגיל 16 את גיל המינימום ללמידת ניהוג עצמאי של מצנחי רחיפה, וזאת מכל הטעמים האמורים לעיל:
- ראשית, על הטייס להיות בעל כושר וכוח פיזי שיאפשר לו להניף את המצנח בכוחות עצמו, מול הרוח (משקל המינימום הוא 40 קילוגרמים לפחות)
- שנית, על הטייס להיות בוגר מספיק, כדי שיוכל לקבל החלטות שקולות ולתפקד גם במצבים קיצוניים העלולים להיווצר בהיותו באוויר, לבדו.
איך נכון יותר להגדיר את ההמראה עם מצנח רחיפה? קפיצה? ריצה? זינוק בעלייה?
זינוק בעלייה זו הגדרה מעניינת, המתארת באופן לא רע לגמרי את העניין. ההמראה עם מצנח רחיפה, ממש כמו כל כלי טיס אחר, המבצע ריצה על המסלול לקראת המראה, נעשית בספק ריצה ספק הליכה מול הרוח, כאשר כנף המצנח מנופחת ומונפת מעל לראשו של הממריא. מיקומה של הכנף מול הרוח, הוא שמאפשר לכנף לתפוס עילוי על זרמי אוויר חמים, כך שבתום פרק קצר של הליכה/ריצה מורמים המצנח ורוכבו מהקרקע אל האוויר. בשום מצב, לא נכון להצמיד לתהליך את הפועל "קפץ" – כי הוא לא מתאר ולא קשור לפעולות הנעשות עם מצנח רחיפה (בשונה מפעילויות אתגריות רבות אחרות, שאינן קשורות לענייננו).
זינוק בעלייה עם מצנח רחיפה… עד לאיזה גובה?
ללא הגבלה (כמעט) וכל המרבה – הרי זה משובח. בהיסטוריה הקצרה של מצנחי רחיפה, יש תיעוד גם על מצנחי רחיפה שהגיעו לגבהים של 4,000 מטרים ויותר. בפעילות פנאי אתגרית, מקובל להגיע לגבהים של 1,000-600 מטרים בלבד. צריך לקחת בחשבון, שככל שעולים גבוה יותר – האוויר נהיה קר יותר, ולכן חשוב להתלבש לפעילות באופן ראוי.
מה זאת תרמיקה?
תרמיקה היא תופעת טבע מתחום המטאורולוגיה, שפירושה: זרם אוויר חם העולה כלפי מעלה (או במילים אחרות: רוח הנעה בזרימה אנכית כלפי מעלה).
תרמיקה נוצרת כתוצאה מהתחממות הקרקע על ידי השמש. השמש מחממת את פני האדמה, האדמה מחממת את שכבת האוויר הסמוכה אליה, אולם שכבות האוויר שמעל השכבה החמה אינן מתחממות במקביל. התוצאה: שכבת אוויר חמה הצמודה לקרקע, בגובה של כחצי מטר, שהאוויר הקר שמעליה, שהוא צפוף יותר ממנה, מונע ממנה לעלות.
עד פה – תנאי הפתיחה. נמשיך. כיוון שהאוויר החם שואף לעלות למעלה, אולם שכבת האוויר הקרה ממנו אינה מאפשרת זאת, נוצר מאבק כוחות בין שתי השכבות. בשלב מסוים, מצליח האוויר החם מלמטה לאתר נקודה חלשה בשכבת האוויר הקר (סביר להניח, שהדבר יקרה בנקודה החמה ביותר), ואז נוצרת זרימה ממוקדת של אוויר חם כלפי מעלה, השואבת אליה אוויר חם מכל הסביבה.
האוויר העולה למעלה בזרם ממוקד למדיי הוא תרמיקה, והיא עולה בצורה ספירלה או מערבולת. אתם מכירים את זה: תחשבו: ריקוד מעגלי של עלי שלכת, או מעוף חוגתי של ציפורים דואות.
כיוון שאין ואקום בטבע, הרי שתוך כדי תנועת האוויר החם, נוצרים חילופים בין האוויר החם העולה כלפי מעלה, לבין האוויר הקר התופס את מקומו (ויורד כלפי מטה).
מה הקשר בין תרמיקה ורחיפה או צניחה עם מצנחי רחיפה?
מצנחי רחיפה הם החוליה המקשרת בין כוח הכבידה לבין תנועת התרמיקה. נסביר. כוח הכבידה (או כוח המשיכה של כדור הארץ) גורם לגופים הנעים באוויר לשאוף כלפי הקרקע, בתנועת נפילה או גלישה בקצב מסוים, נתון. מצד שני, זרם האוויר או גוש האוויר כפי שמכנים אותו של התרמיקה, נמצא בתנועת עלייה, יחסית לקרקע. המרחפים עם מצנח רחיפה, ממש כמו ציפורים דואות, מוזמנים ליהנות מהפרשי המהירות בין השניים, היינו: הפער שבין קצב הנפילה לבין קצב העילוי של התרמיקה.
ואיך כל זה משפיע על פעילות עם מצנחי רחיפה?
פשוט מאוד. כמו כל פעילות ירוקה מבוססת-טבע, הגם צניחה חופשית ירוקה, או כפי שראוי לכנות אותה, צניחה חופשית מפסגות הרים, חייבת להתאים לזרימה הטבעית של התרמיקות.
כיוון שהתרמיקה פורצת כלפי מעלה בנקודת החולשה של שכבת האוויר הקר, היא בסך הכל צרה, יחסית לסביבה, וצורתה כצורת עמוד הנע בתנועה ספיראלית. ככל שנהיה קרובים יותר למרכז ה"עמוד התרמי" – כך נזכה בכוח עילוי חזק יותר ונגביה עוף.
כדי שכך יקרה – עלינו להתאים את מקום הפעילות לתנועת הרוחות וזרימת האוויר, והללו – משתנות במקומות שונים, בהתאם לעונת השנה, הטמפרטורה, משטר הרוחות הכללי והשעה.
למידע נוסף על צניחה עם מצנחי רחיפה